שרימפס בגבינה כחולה ואגוזים

שרימפס בעיני זה מאכל מדהים! אני לעולם לא מרגישה ששבעתי ממנו והוא תמיד מרגש אותי..!

אמנם בישראל זה לא קל להשיג שרימפס טריים וטעימים, אבל יש חלופה הוגנת בהחלט ובעלת מחיר סביר בטיב טעם, הלא היא שרימפס קפוא.

אני קונה את השרימפס המקולפים אבל הלא מבושלים (תזהו אותם לפי זה שהם בצבע כחול אפרפר), והם בשקית של קילו ככה שאפשר להנות מהם להרבה זמן.

אני משוגעת על הרוטב הזה במיוחד..! צ'ופ ואני אכלנו משהו דומה במסעדת קימל וזה השחזור שלנו. זה לוקח בערך 5 דקות הכנה, ובערך רבע דקה לחסל את הכל אבל אח"כ נשאר רוטב שהכי כייף בעולם לנגב אותו עם לחם (או לחמניית קרואסון).

המצרכים:

כף חמאה
כף שמן זית
חצי מיכל שמנת מתוקה לבישול (אפשר גם 10% שומן)
2 שיני שום פרוסות דק (אפשר להחליף בשתי כפיות שום כתוש קפוא)
30 גרם גבינה כחולה (דנבלו היא מעולה כי יש לה הרבה טעם).
חצי קילו שרימפס מופשר או טרי, מקולף אבל עם הזנב
רבע כוס אגוזי מלך קצוצים

לעבודה:

מתחילים עם מחבת גדולה. מחממים אותה על אש גבוהה וכשהיא חמה שמים בה את החמאה ואת שמן הזית (משתמשים גם בשמן זית כדי שהחמאה לא תישרף)

מוסיפים את השום

שופכים את השמנת כשהשום מעט משחים

מוסיפים את הגבינה הכחולה וממיסים אותה

מטבלים במעט מלח ופלפל גרוס ומוסיפים את השרימפס

מערבבים היטב ומורידים כשהשרימפס הופכים לכתומים (לאחר 3 דקות בערך…). חשוב להוריד אותם מהאש בדיוק כשהם מפסיקים להיות שקופים והופכים כולם לכתומים, כי אם מבשלים אותם יותר מדי הם נהיים צמיגיים וזה לא כייף וגם לא טעים.

מעבירים לצלחת הגשה

ומפזרים מעל את האגוזים

זהו, סיימתי להציג. עכשיו לכו להכין.

בתאבון!

לחמניות קרואסון משוגעות

תחילה אני רוצה להציג את הפסטה ברוטב עגבניות שרי ומוצרלה של ענבל, שטרחה והכינה ואפילו שלחה לי תמונה.
היא שדרגה אותה עם פטריות טריות ובזיליקום. אחלה רעיון

פסטה בעגבניות שרי ומוצרלה של ענבל

ועכשיו ללחמניות קרואסון

לחמנית קרואסון רכה ומפנקת

הלחמניות האלו הן ספק לחמניה ספק קרואסון, גם במראה וגם בטעם.
המתכון המקורי הוא של קרין גורן, ואני העברתי אותו מקצה שיפורים.
אני מכריזה בזאת שאלו הלחמניות הכי טעימות שייצא לי אי פעם לאפות. מי שמעוניין לאתגר אותי בנושא הזה, יכול לראות בזה הזמנה.
הן באות טוב לצד כוס קפה בבוקר, או כסנדוויץ' עמוס גבינה ונקניקים

היופי במתכון הזה שהוא בין המתכונים היחידים של לחם שאפשר ללוש אותו ביד בלי לקבל התכווצות שרירים משוגעת. פשוט לא חייבים מיקסר.

16 לחמניות

מצרכים:

500 גרם קמח רגיל (3.5 כוסות)
חצי שקית שמרית או חצי קוביית שמרים, מומלץ להוסיף גם חצי שקית משפר אפייה שמגיע עם השמרית (25 גרם)
0.5 כוס חלב פושר (120 מ"ל)
רבע כוס סוכר לבן
2 ביצים
100 גרם חמאה מומסת פושרת, עדיף תוצרת חוץ
0.25 כוס שמן
0.5 כפית מלח
לזיגוג- ביצה טרופה עם כף מים

המצרכים ללחמניות קרואסון: סוכר, קמח, שמרית, מלח, ביצים, חלב, חמאה ושמן

לעבודה:

אם עובדים מיקסר עם בוחרים מערבל קרס, לבצקים.
מערבבים במהירות נמוכה את הקמח והשמרים

הקמח והשמרים

מוסיפים את יתר החומרים (חוץ מהביצה לזיגוג) ולשים במהירות בינונית כ-5 דקות. החלק של הלישה הוא סופר חשוב כי זה מה שמפרק את העמילנים ועוזר לשמרים לתפוח, וככה הבצק יוצא עשיר ורך.
אחרי הלישה הבצק צריך להיות אחיד, רך, גמיש ולא דביקֿ

מוסיפים את יתר החומרים

הבצק לאחר הלישה

מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לבצק לתפוח עד שהוא מכפיל את הנפח שלו. בקיץ זה לוקח בערך חצי שעה עד45 דקות ובחורף זה יכול לקחת גם שעה וחצי.

הופה - כעבור חצי שעה הבצק תפח

מקמחים משטח עבודה, ומערוך, ומעבירים אליהם את הבצק.

משטח עבודה

מחלקים את הבצק ל-2 כדורים ומרדדים כל כדור לעיגול גדול בגודל של פיצה משפחתית.

חותכים את הבצק לחצי

מרדדים את הבצק

את העיגול פורסים ל-8 משולשים (בדיוק כמו בפיצה משפחתית)

פורסים לשמיניות

ואז מגלגלים את המשולשים מהחלק הרחב לחלק הצר, ויוצרים לחמניות בצורת קרואסון.

מגלגלים

עושים את אותו התהליך גם בכדור השני ומסדרים על תבנית אפייה עם נייר אפייה.

יפים יפים לפני התפיחה

מכסים את הלחמניות בנייר אפייה ומעליהם מגבת ונותנים להם לנוח ולתפוח עד להכפלה של הנפח. הפעם זה יהיה קצר יותר וייקח כרבע שעה.

אחרי התפיחה

בזמן הזה מחממים את התנור ל-190 מעלות. קונץ נחמד לזירוז התפיחה הוא העובדה שהחדר מתחמם מהתנור ואז הלחמניות תופחות מהר יותר

כשהלחמניות מסיימות את תפיחתן מברישים אותן בעדינות בביצה ואופים כרבע שעה עד שהן מזהיבות ורכות.

לחמניות קרואסון זהובות ורכות

אוכלים רותח, אפילו שזה עושה כוויות, כי אי אפשר לעמוד בטעם שלהן.

ושתהיה בליסה מהנה!

פסטה ברוטב עגבניות שרי ומוצרלה

את המתכון הזה אני מקדישה לאחי, דר, שמשתחרר בקרוב מהצבא, והוא האדם שהכי אוהב פסטה בעולם הזה, ואת הרוטב הזה במיוחד.
את הרוטב הזה למדתי מאבא שלי, שהוא אושיית בישול בפני עצמו. זה מתכון פשוט אבל מנצח. וזה גיוון מעולה לכל חובבי רוטב עגבניות.

פעם היה לאבא שלי חבר איטלקי, שאני לא יודעת מי לימד את מי להכין את הרוטב הזה, אבל משהו שם היה נכון והרוטב נשאר במשפחה. הפסטה הזו היא הטעם של ארוחות שישי אצל אבא.
אני גדלתי כצמחונית ואני חושבת שכשאבא שלי עלה על משהו צמחוני שכולנו אוהבים הוא פשוט לא וויתר עליו. במקור המתכון היה עם צנוברים, אבל עם הזמן, כשהיה צריך לגוון אבא שלי עלה על עניין המוצרלה, וזו הוורסיה החביבה עליי ביותר.

מי שרוצה פסטה קלילה יותר ובלי מוצרלה, יכול להכין את המתכון המקורי עם הצנוברים.
פשוט קולים במחבת נפרדת כחצי כוס צנוברים ומוסיפים אותם לרוטב כחמש דקות לפני סוף הבישול.

מתאים ל-4 מנות פסטה
מצרכים:
1 כף שמן זית
2 שיני שום
1 קילו עגבניות שרי טריות
כפית מלח
1 כדור מוצרלה
1 חבילת פסטה שאוהבים (אני אוהבת פטוצ'יני אבל זה רוטב שמתאים לכל סוג פסטה שיש)
כ-15 גבעולי רוקט (או אורוגולה)

מתחילים לעבוד:
מקלפים את שיני השום ופורסים לפרוסות דקות.
בינתיים מחממים על אש בינונית סיר שיש לו מכסה. מוסיפים את השמן כשהסיר כבר חם וישר אח"כ את השום.

לשמן זית יש נטייה להישרף מהר מאוד ולכן לא מחממים את הסיר עם השמן אלא מוסיפים את שמן כשהסיר כבר חם.
מטגנים את השום קלות ונזהרים לא לשרוף אותו.

חותכים את העגבניות לחצאים. אפשר לעשות את הרוטב הזה משרי תמר, שרי עגול, שרי מנומר. איזה שתבחרו. העיקר שהעגבניות יהיו טריות ככה הן יוציאו את הטעמים הטובים של העגבניה וישמרו על הצורה שלהן בבישול.
ברוטב הזה משתמשים בעגבניות לא מקולפות כי הקליפה של עגבנית השרי היא הרבה יותר עדינה מהקליפה של העגבניה הרגילה והיא לא מפריעה למרקם של הרוטב.

מוסיפים את העגבניות החתוכות לסיר ומביאים לרתיחה. הרתיחה תהיה רק במיץ העגבניות בתחתית הסיר.

מנמיכים את האש וסוגרים עם המכסה. נותנים לרוטב להתבשל כשעה על אש נמוכה. מערבבים מדי פעם ובודקים ששום דבר לא נשרף למטה. יודעים שהרוטב מוכן כשכל העגבניות הגירו את המים שלהן ורק הקליפות עדיין מסתובבות ברוטב.

מוסיפים את המלח רק בשלב הזה, שעה אחרי שהרוטב מתבשל. לרטבי עגבניות מומלץ להוסיף מלח רק לקראת סוף הבישול כי אם מוסיפים אותו בהתחלה הטעם שלו נעלם וצריך להמליח את הרוטב שוב. ועם כל המודעות היום לנתרן ומלח, אף אחד לא רוצה להמליח פסטה פעמיים.
עכשיו זה הזמן לבשל את הפסטה לפי ההוראות.
אחרי שמניחים את הפסטה במים הרותחים לוקחים את המוצרלה וקורעים אותה בידיים לתוך הרוטב המתבשל.

לוקחים כף עץ ומערבבים עד שהמוצרלה מתחילה להוציא חוטים ולהינמס. אבל לא יותר מזה. שימו לב שהיא לא שוקעת לתחתית הסיר והופכת לגוש אחד.

מסננים את הפסטה ומוסיפים אותה לרוטב ומערבבים היטב, עדיין על אש נמוכה, כדקה.

מורידים מהאש ומצלחתים:
שמים את הפסטה בקערה גדולה, או שמחלקים למנות ומפזרים מעל גבעולי רוקט קרועים.

ואוכלים חם חם וטעים טעים!

אפשר להוסיף מלמעלה גם תלתלי פרמזן, או להחליף את הרוקט בבזיליקום, וכמובן, אפשר להחליף את הגבינה בצנוברים.

תקראו לי כשאתם מכינים!

בתאבון!